עדכונים מהחדשות

עודכן לאחרונה ב מאי 12, 2021 ע"י חיים אליה

מהו העונש על נהיגה בשכרות בפעם השלישית עם מאסר על תנאי?
כיצד הוטל על הנאשם עונש שירות לתועלת הציבור בלבד ולא עבודות שירות?

בית המשפט בחיפה משית שירות לתועלת הציבור בנהיגה בשכרות בפעם השלישית לנאשם המכור לאלכוהול (לטיפה המרה) כאשר לפני כן, היה על הנאשם מאסר על תנאי בתיק של תאונת דרכים, וסירוב להיבדק בדיקת ינשוף (להלן: “התיק הראשון”), וזאת לאחר שקיבל את טענות הסנגור עו”ד חיים אליה העוסק בתחום התעבורה ומשפט פלילי לסיכוי שיקום גבוה בו החל הנאשם.

לעובדות שאינן שנויות במחלוקת כפי שמוזכרות בכתבי האישום:

במהלך שנת 2016 הגישה מדינת ישראל שני כתבי אישום כנגד הנאשם בפירוט הבא.

שני כתבי האישום כללו עבירות של נהיגה בשכרות, בכמות של 385 מקג”ל וכן, עבירה נוספת של 310 מקג”ל, (להלן: “תיק שני” ו”תיק שלישי” בהתאמה), עבירות אלו בוצעו בזמנים שונים ובמקומות שונים, כאשר הנאשם נהג בעיבורה של עיר כשהוא שיכור ובתוך כך מסכן את הציבור- בכלל ואת הנהגים – בפרט.

כמו כן, לנאשם שאינו נמנה על ל”ו צדיקים, עבר דומה של נהיגה בשכרות (מכוח סירוב) שבסופה תאונת דרכים הכול כאמור בתיק הראשון לעיל. כמו גם, במסגרת התיק הראשון, בית המשפט קבע כי הנהג (הנאשם) אחראי לקרות התאונה שנגרמה כתוצאה משכרות.

הלקוח אשר יוצג על ידי עורך דין חיים אליה לתעבורה ומשפט פלילי, צירף את שני כתבי האישום הללו לאחד. ולכן, הנפקות המשפטית היא שהמאסר בר הפעלה.

כלומר, בית המשפט יכול להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, ל-6 חודשים מינימום ועוד, שכן, הנאשם חזר לסורו והמשיך לצרוך אלכוהול כשהוא נוהג ברכב פעמיים בהיותו שיכור.

במסגרת הטיעונים לעונש בית המשפט מקבל את טענות הסנגור עו”ד חיים אליה כאשר דוחה את בקשת המדינה להטיל מאסר בפועל, ואף מאסר ממושך נוכח הרצידוויזם אותה שעה בה בחר הנאשם לבצע עבירות נוספות ואף דומות של נהיגה בהיותו שיכור, כאשר מאסר מותנה מרחף על צווארו.

הסנגור עו”ד חיים אליה פרש בפני בית המשפט שורה ארוכה של נסיבות ביצוע העבירה, הפניה לסעיפי חוק לאור תיקון 113 – לחוק העונשין, בפרט לסעיף 40 (ד) א, (חריגה משיקולי שיקום) בחינת מדיניות הענישה הנהוגה ונסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. תוך התנצלות הנאשם ובקשה לחזור למוטב.

חרף האמור בהמלצת גורמי טיפול על אישיותו שאינה בשלה, והוא כמי שעוסק בבניית תדמית חיצונית, ומעורבות נוספת בביצוע עבירות בתחום התעבורה (לאחר העבירות הנ”ל ביצע הנאשם עבירה נוספת בהיותו מחזיק רישיון זמני – להלן: “עבירה רביעית”). אשר באה לידי ביטוי בשל לחץ נפשי חברתי בו היה מצוי ולכן, היה מוצא דרכו לשתייה החריפה, כצורך “להשתחרר”. לבסוף המלצת גורמי טיפול לשיקום לצד של”צ וענישה הצופה פני עתיד.

מהו מעמדם של שיקולי שיקום בתחום הפלילי או התעבורתי עת בית המשפט גוזר את דינו של הנאשם אם לשבט אם לחסד (להענשה או להימנעות מהענשה)?

שיקולי שיקום, אשר קיבלו מעמד בכורה נגלו לא מעט בתיק זה לאורכו ולרוחבו. מהם ניתן ללמוד כי אומנם הדרך בה הנהג הנאשם לצרוך כמות של אלכוהול ולנהוג מקורה בבעיית שתיה חריפה. אולם, כיום הנאשם החל בהליך שיקומי ויש בו משום סיכוי כי ישתקם, ואף הצביע על סיכוי ממשי שכזה, אמירת הנאשם לטיפול ושיקום אינה באה לידי ביטוי רק במס שפתיים ומהפה אל החוץ. ומשכך, ביקש עו”ד אליה כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו ויחרוג ממתחם העונש ההולם לטובת שיקום הנאשם.

בית המשפט העדיף במקרה זה את הטיפול והשיקום מאשר את האינטרס הציבורי לשליחתו מאחורי סורג ובריח. ולכן, מטיל עונש של של”צ בשילוב עם ענישה הצופה פני עתיד. תוך שמעדיף את האינטרס הציבורי והפן השיקומי אל מול עמדתה של המאשימה למאסר בפועל.

תת”ע 1233-07-15

תת”ע 11265-07-16