ייעוץ לפני חקירה – מאמר עומק
עודכן לאחרונה ב מאי 11, 2021 ע"י חיים אליה
כאשר מדובר באדם שההליך הפלילי לא מוכר לו, הזמנה לחקירת במשטרה לעיתים לא נעימה. על המשטרה לא להתחיל בחקירה ולהמתין לעורך דין פלילי זמן סביר, ככל והמשטרה החלה בחקירה עליה להפסיק מיד את החקירה – ולהמתין, או לחילופין לתת שיחת טלפון לחשוד ליצור קשר עם עו”ד. ישנם מקרים בהם גם אם החשוד הודה בחקירה ההודאה נפסלת!! – ייעוץ לפני חקירה זוהי זכות יסוד.
אלו זכויות בסיסיות של חשוד ?
ראשית, זכות להיוועץ בעורך דין פלילי, בין אם מדובר באדם שהוזמן לחקירה בתחנת המשטרה ובין אם מדובר בתשאול בזירת העבירה שימו לב כי השוטר אינו חבר שלכם וגם אם יזמין אתכם לשבת איתו לסיגריה ותחשבו כי הוא בא לטובתכם, אותו שוטר עתיד לרשום מזכר בדמות של דוח”ות פעולה אילו תאמרו דבר בניגוד לגרסתכם.
שנית, זכות השתיקה – דעו כי כל מה שנאמר בחקירה משמש כנגד הנחקר במשפט לאחר מכן. ומשכך, על המשטרה להגיע לראיות בעצמה, יכול ולמשטרה אין שום ראיות ביד והנחקר מודה ואז הוא יורשע בבית משפט בעוד אם הוא היה שומר על זכות השתיקה, בכלל לא היו מגישים כתב אישום מלכתחילה עקב חוסר בראיות/עניין לציבור.
לנחקר זכויות רבות ובין היתר הוא יכול לשתוק, זכות זו נגזרת מהימנעות שיתוף פעולה עם החוקרים ועוד. על כן חשוב שהנחקר יכיר את הזכויות וכן את המחיר הראייתי של השימוש בהן.
שלישית, חל איסור מוחלט על החוקרים להשתמש באמצעים לא חוקיים (אלימות פיזית או נפשית גם אלימות בדמות של איומים ) כלפי נחקר. לדוגמא לחקירה פסולות- איום במעצר על בן משפחה (קרבה ראשונה שניה ) במידה שהנחקר לא ישתף פעולה, פיתוי החשוד לשתף פעולה באמצעות הבטחה מצד המשטרה, אי מתן אוכל, שלילת טובות הנאה, שימוש בהפחדה, הבטחה של החוקר – ” תודה נשחרר אותך הביתה” וכו’.
האם החקירה במשטרה מבוטלת במקרה שהשוטר לא פעל בהתאם לחוק?
אם הוגש כתב אישום לבית המשפט, הסנגור יכול לטעון למשפט זוטא בית המשפט מקיים דיון בקשר לקבילות ההודאה ומהו משקלה בשפה במשפטית “משפט זוטא” – מתנהל משפט “קטן” בתחילת המשפט העיקרי בו בית המשפט מחליט על ההודאה והשלכותיה במידה ובית המשפט יקבל את ההודאה אזי המשפט יתנהל כרגיל. אולם, אילו בית משפט לא יקבל את ההודאה יעבור לשלב בו נבחנת פסילת ההודאה הליך הפסילה נגזר מדוקטרינה בטלות יחסית / מלאה. (מפורט בהמשך).
הדוקטרינה לפסילה יחסית של ראיות, שהושגו שלא כדין, אומצה במסגרת פסק דין יששכרוב קבעה, בין היתר, כי ככל שמדובר בעבירה חמורה יותר יקטן הצידוק לפסילתה של הראיה שהושגה בדרך בלתי כשרה.
בית המשפט העליון, פסק דין חשוב ועקרוני (ע”פ 5956/08 סלימאן אל עוקה נגד מדינת ישראל), הקובע כי גם במקרים של ביצוע עבירות חמורות, כגון רצח, יש מקום לפסול את הודאת החשוד בביצוע העבירה מקום שזו נגבתה תוך הפעלת לחצים ומניעת הזכות להיוועץ בעורך דין. כאמור לעיל, ברוב דיעות כב’ השו’ הנדל ודנצינגר הדגישו כי כאשר מדובר בהפרה חמורה של זכות ההיוועצות בעורך דין, אינה יכולה להצדיק את הכשרת הראיה שהושגה באופן הסותר את הזכות להליך הוגן ולכן הוטל על זיכוי הנאשם( גם בפס”ד אלזם, ישכורב ).
על המדינה להוכיח שהאמרה( גרסת הנאשם ע”י חוקר ) נתנה באופן חופשי ומרצון, ועל הנאשם להוכיח שפגעו בזכויותיו ולנמק את הסיבה בשלה יש לפסול את אותה אמרה. הטענה אינה מבטלת את האמרה באופן אוטומטי, בית המשפט אינו פוסל את האמרה, אך, מעניק לה משקל ראייתי נמוך בשלב הכרעת הדין.
האם ומתי יש להשתמש בזכות השתיקה?
במקרה זה, ראשית, על העו”ד להבין את פרטי המקרה ולייעץ בהתאם יחד עם זאת הזכות המקבילה לזכות השתיקה היא למעשה, זכות ההיוועצות בעורך דין. ולכן, חשוב מאוד לומר: “אני מאוד רוצה לשתף פעולה, אבל אני אעשה את זה רק לאחר שאתייעץ עם עורך דין”, ולא למסור שום אינפורמציה עד שמתייעצים עם עו”ד.
כיצד החשוד יכול להבטיח את אמיתות דבריו בחקירה?
בתום החקירה החוקר מחויב לתת לחשוד לקרוא את האמרה ולחתום עליה. כדי לדעת שאין החוקרים מציינים את אשר עולה על ליבם בכתב וממש בטעות הוסיף מה שלא נאמר ע”י החשוד (שכן הרי החקירה מוקלדת ע”י החוקר) חשוב לקרוא ולחתום ואם לא אז לציין בכתב יד. כך תוכל להבטיח את הנאמר על ידך. אם החוקר מסרב לתקן את הכתוב, חשוב מאוד לכתוב במקום המיועד לחתימה “מסרב לחתום, כי מה שנכתב זה לא מה שנאמר”.
כשחשוד שואל האם ניתן לתקן/ לשנות /להוסיף את הגרסה שנמסרה?
אחת הטעויות שאין לתקן באופן גורף את הגרסה לאחר תקופה מסוימת, למעט מקרים בודדים. המהותיות והנפוצות ביותר היא הודאה בביצוע העבירה מתוך הנחה שגויה, כגון “תלך הביתה אם תודה” הודאה מכונה “מלכת הראיות” וברגע שהיא מושגת, התיק כמעט סגור והסיכוי שיוגש כתב אישום גבוה מאוד, אך זהו לא סוף פסוק.
כיצד עורך הדין יכול להשפיע על החקירה?
עו”ד יודע מה מותר ומה אסור לעשות במקרים אלו וליידע את הזכויות הבסיסיות של החושד כך שמניסיוני מקום בו היה מעורב עו”ד יחס המשטרה השתנה באופן מפתיע, לחשוד בין אם במהלך חקירה ובין אם לאחריה דעו כי למשטרה מספר שיטות חקירה שימוש במערכת הקלטה תוך השארת החשוד עם אדם נוסף בחדר, צילום כולל שמע ווידאו כשאין חוקר במדים יחד עם אזרח תמים שהם משוחחים, שימוש בחוקר טוב וחוקר רע, צעקות והפעלת לחץ, ניצול החשש מפני מעצר, ניתוק מהסביבה הטבעית ועוד. האדם היחיד שיש לו גישה לחשוד ויכול לתמוך ולייעץ, הוא עורך הדין.
הכותב הוא עורך דין פלילי חיים אליה המתמחה בייעוץ וליווי חשודים בחקירה משטרתית
עורך דין תעבורה חיים אליה
חיים אליה עורך דין לתעבורה ומשפט פלילי, עו"ד אליה סיים תואר ראשון ותואר שני במשפטים בהצלחה יתרה, עו"ד חיים אליה אף בוחן תנועה וחוקר תאונות דרכים, קרי, כמי שמגיש לבית המשפט חוו"ד משפטית על אירוע תאונה ומי הגורם האחראי לה ו/או חוקר במסגרת חקירה נגדית את הבוחן תנועה במקרה של תאונת דרכים, עשה דרכו במשטרה. כמו גם, מרצה בכיר (ומרכז אקדמי) לעורכי דין אחרים בתחום נהיגה בשכרות בלשכת עורכי הדין . למשרד הצלחות מוכחות רבות בתחום משפט הפלילי ודיני תעבורה, משרד עורכי דין אליה ברשות עורך דין חיים אליה, מונה עוד מספר עורכי דין במחלקות שונות ובענפי משפט שונים. במחלקה הפלילית ייחודיות וחשיבה אסטרטגית – ייצוג בכל בתי המשפט ברחבי הארץ, במגוון עבירות - אלימות במשפחה, עבירות מין, עבירות רכוש, ייצוג בהליכי מעצר ימים / תום הליכים, ייעוץ לפני חקירת משטרה, ייצוג בוועדות שליש בכלא. הן עברייני נוער בדגשים על חוק הנוער, והן בגירים ובדין הרגיל. בתחום דיני התעבורה ייצוג במגוון עבירות: נהיגה בשכרות נהיגה, תחת השפעת סמים, מהירות מופרזת נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון, פסילות מנהליות דוחות תנועה/ קנסות, תיקי משרד התחבורה, מעצרים.