חנינה

מוגדרת ב-משפט הפלילי כמעשה סלחני בשל פשע, כשזו יכולה להינתן תחת סמכותו של נשיא המדינה. באמצעותה תוסר הרשעה מהמרשם הפלילי נקרא גם בלשון העם מחיקת רישום פלילי.

ככל ובקשת חנינה תוגש בטרם כניסתו של המורשע בפלילים הרי שהיא תמנע את כניסתו למאסר בפועל. חנינה ניתנת לכל אדם מטעמים שונים כגון: גיל מתקדם, מעשים המוכיחים שיקום, הליכי משפט לא הוגנים או מחלה סופנית הרשימה אינה סופית וממצה וכל מקרה לגופו ובנסיבותיו.

בדרך כלל לחון אדם מבוסס על הרעיון של ענישה בלתי הולמת. כאשר נשיא המדינה חן אדם המורשע בפלילי הרי שאינה מרמזת כי האדם אינו אשם אלא כי סלחו ואינו ראוי לעונש.

האם לכל מדינה ומדינה יש קריטריונים שונים לקבלת חנינה מהנשיא ?

כן, מאחר ממדינה למדינה ככל וחוקי המדינה שונים ישנה התייחסות שונה והכול בהתאם לקריטריונים הנדרשים. כך למשל פשע שבוצע בארצות הברית יש לפנות למדינה בה בוצע הפשע ושמה לבחון את הנושא ולא ע”י עורך דין פלילי מישראל אלא אם כן, הוא בקיא בדין החל באותו מדינה.

איך כותבים בקשת חנינה ומהם הקריטריונים להגשת הבקשה ?

ישנם כמה פרמטרים בטרם נשיא המדינה מורה על חנינה, למשל ניתנת כדי להקל על עונש לא פרופורציונלי במיוחד בין משתתפים באותו מעשה פלילי (נניח מבצעים בצוותא), כאשר העונש למבקש חורג באופן בוטה מכתב האישום בו הורשע. לחילופין, התיישנות העבירה, שינוי מצב כלכלי, שינוי נסיבות, כגון מות הקורבן, סולחה בין הצדדים, שינוי סעיף חיקוק לטובה, קיצור תקופת התיישנות עבירות, קיצור תקופת מחיקת עבירות, זמן ניכר מעת ההרשעה ועוד. יש להדגיש כי לחון אדם הוא אמצעי אחרון מאחר והיא מעקרת את פסק הדין ומרוקנת אותו מכל תוכן.

לרוב בקשות מסוג זה ייתכן ויתקבלו מכל אדם שהורשע בכול עבירה, לרבות בעבירה פלילית חמורה או בעבירות מין. כאשר נשיא המדינה נעתר לבקשה לחון אדם מחויבת המשטרה לעדכן את הרישום הפלילי. החלטה בבקשה מוגשת למזכירות המדינה ומשם לעדכון המשטרה לסנגור ולמבקש עצמו. כל מידע בדבר הרשעות יוסר ממרכז המידע של המשטרה (רישום פלילי) ולא יפורסם. 

חנינה מהנשיא – מי יכול להגיש בקשה ?

אדם רשאי לפנות ולבקש חנינה אשר מהווה מוצא מיוחל מהמצב הקשה בו הוא נמצא כל אזרח בתגובה יכולה להתנגד לבקשה המוצעת. הגוף המוסמך לכך – רשאי לבטל את העונש שנקבע לאדם שהורשע בדין או להמתיק את עונשו, דהיינו לקצר אותו. ישנה גם חנינה שמטרתה למחוק עבירה מהרישום הפלילי. במקרה שבו הוענקה חנינה לאדם, לא ניתן לערער עליה. ולכן, במדינות רבות מחויבת הבקשה לבחינה בוועדה נוספת או של שר המשפטים.

הסמכות לחון בישראל

חנינה מהנשיא בישראל – לאור “חוק יסוד- נשיא המדינה” לנשיא המדינה יש סמכות להעניק חנינה לעבריינים ולהקל על עונשם על ידי הקלה בעונש או המרתו. על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ”א – 1981 לנשיא המדינה גם נתונה הסמכות לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק לעבירות שונות. 

המחלקה המשפטית בבית הנשיא אחראית לטיפול בבקשות החנינה המוגשות לנשיא המדינה. דוגמה ידועה בו נשיא המדינה עשה שימוש מכוח סמכותו לחון היה בשנת 1986, כשהנשיא דאז, יצחק הרצוג, קיבל בקשתם של אנשי שב”כ, אשר היו מעורבים “בפרשת קו 300”. 

אלו סוגי חנינות יש שניתן לבקש ?

הקלה בעונשי מאסר: כל הבקשות לחנינה צריכות להיות מוגשות לאחר סיום כל ההליכים המשפטיים יכול הנישא לחון אדם ולהמיר את עונשי מאסר בפועל ככל וטרם החל לרצותו בעבודות שירות לחילופין בעונשים אחרים.

קציבת מאסרי עולם: מכוח סמכות נשיא המדינה יכול לקצוב עונשי מאסר עולם לתקופה מוגדרת. המלצה לנשיא המדינה בנושא קציבת מאסרי עולם ניתנת על ידי ועדה בראשות שופט. עניינו של אסיר עולם יובא בפני הוועדה רק עם חלוף שבע שנים מיום המאסר. במקרה של אסיר עולם הנושא עונש מאסר של שני מאסרי עולם מצטברים ויותר, המקרה יוכל להידון בפני הוועדה רק לאחר ריצוי חמש עשרה שנות מאסר.

במקרה של עבירות תעבורה:

הקלה בפסילות רישיון נהיגה: הקלה בעונשי פסילת רישיון נהיגה שהוטלו על ידי בית משפט לתעבורה.
הקלה בעונשי קנסות תעבורה: להקלה בעונשי קנסות אשר הוטלו על אדם בשל עבירות תעבורה לאחר מיצוי הליכים במרכז לגביית קנסות.

במקרה של קנסות שלא בדיני תעבורה:

הקלה בקנסות שהוטלו על ידי בית משפט: כמו גם הנשיא מוסמך להקל על עונשי קנסות שהוטלו על ידי בית משפט. לאחר מיצוי הליכים במרכז לגביית קנסות.

בנושא רישום פלילי בעיקר חנינות לאסירים:

קיצור תקופות התיישנות או מחיקה של הרשעה פלילית: בסמכותו לקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה הנובעים מרישום פלילי.
דוגמה לכך ראה מחיקה של רישום פלילי הן בוגרים והן בני נוער ע”מ לא לפגוע בעתידם באמצעות עורך דין פלילי ונוער.

רצוי מאוד להיעזר בשירותיו של עו”ד פלילי הבקיא ומתמחה בהלכות שכן עו”ד פלילי פעולתו בנושא זה הרת גורל, כיון שרישום פלילי יכול במידה רבה עד מאד להשפיע על מקום עבודה לחילופין בקבלת היתר אשרת תייר לארצות הברית או אוסטרליה כל שכן על גיוסו של הקטין לצבא.

בקשה על ידי חייל שהורשע בבית דין צבאי או חייל המעוניין למחוק הרשעה פלילית במסגרת הצבא כאן הפרוצדורה שונה שכן היא תוגש לרמ”ד חנינות בפרקליטות הצבאית.

מה צריכה לכלול בקשת חנינה?

על מנת לזכות בבקשת החנינה כך שנשיא המדינה ייעתר לבקשה ולא יידחה. שכן הליך הגשת הבקשה כרוך בביורוקרטיה רבה עד מאד ואינה מתמצאת ב”מס שפתיים” רצוי לפנות לעורך הדין המתמצה בתחום. יש לפרט את סיבת הבקשה, תוך ציון מהות העבירה והחלטת בית המשפט, שם מלא, מספר תעודת זהות, כתובת וטלפון, מספר ההליך הפלילי, ומקום השיפוט.

ככל ומדובר על מצב כלכלי – חובה לצרף תלושי שכר, כונס נכסים – במידה ויש, תלושי בנק, רצוי גם חוות דעת מעובדת רווחה או כל גורם מטפל בקהילה, כמו גם אנשי חינוך המטפלים בילדים, פסיכולוגים. לנימוקים יש לצרף מסמכים רלוונטיים המאששים את נכונותם, כגון חוות דעת רפואיות, מסמכים מגורמים סוציאליים ועוד. בשל ריבוי העתירות המובאות לדיון בפני מוסד הנשיאות, ככל שהבקשה תהיה מנומקת כן יגדל הסיכוי להיענות לאישורה.

איך מגישים את הבקשה ולמי ?

את הבקשה לחון אדם יש להגיש בשני עותקים שיועברו לנשיא המדינה ולמשרד המשפטים. לפקס 02-6467027 ולשלוח בדואר רשום רחו’ צלאח א’ דין 26 ירושלים מחלקת חנינות.

עורך דין פלילי חיים אליה, ולו הצלחות מוכחות – מייצג במקצועיות גבוהה ובמסירות ללקוחות שהורשעו בדין הצבאי פלילי ותעבורה כאשר כעת מצאו מוצא אחרון מנשיא המדינה. 

צרו קשר עם משרדינו בטלפון 077-530-9587 לבדיקת סיכויי חנינה.