גרימת מוות ברשלנות
עודכן לאחרונה ב אוגוסט 11, 2021 ע"י חיים אליה
תאונות דרכים קטלניות הן תופעה קשה וידועה, כאשר היא גובה קורבנות בנפש מדי שנה. בשל השכיחות הגבוהה של תאונות הדרכים הקטלניות, קיימת חשיבות ראשונה למיגורן. וכן, להעמדה לדין וענישה של מי שגרם להן. חוסר התרבות בנהיגה בכבישים ואי כיבוד כללי ההתנהגות, כאשר שילוב של שני אלה גורם לאובדן חיים. לדוגמה, חוסר שיקול דעת, חוסר תשומת לב רגעית או כל טעות אנוש בעת נהיגה, שעשויים להסתיים במוות של אדם.
נהג אשר נמצא אשם בגרימת מוות ברשלנות, מסתכן במאסר לתקופה של עד 3 שנות מאסר ולא פחות מאשר 6 חודשי מאסר בפועל אשר יומרו בעבודות שירות. לעיתים קרובות אם מדובר בתאונת דרכים קטלנית, כאשר תאונה זו גבתה חי אדם, התביעה תגיש נגד הנהג שהיה מעורב בתאונה וגרם למוות של אדם אחד או יותר, כתב אישום בגין עבירה חמורה של הריגת אדם שדינה הינו 20 שנות מאסר.
גרימת מוות ברשלנות (נקרא גם גרם מוות ברשלנות)
גרם מוות ברשלנות -ישנם הבדלים בעונשים אשר ניתנים ע”י ביהמ”ש בישראל ולפעמים בתי המשפט הנמצאים בערים שונות, בישראל, עשויים לפסוק עונשים חמורים יותר וחמורים פחות. לדוגמה אדם שגרם למוות ברשלנות פסק הדין היה עונש מאסר של 11 חודשים ואילו בביהמ”ש בעיר חדרה, נהגים אשר גרמו למוות ברשלנות, היו 6 חודשי מאסר.
ואילו בביהמ”ש בחיפה, אישום דומה, העונש בגינו עמד על 7 חודשי מאסר. על פי הממצאים, הגורם המשמעותי ביותר אשר בתי המשפט מתחשבים כאשר הם באים לפסוק בעניינים של עבריינים הוא הנסיבות האישיות של נהגים. ישנו עוד פרמטר אשר ביהמ”ש יכול להתחשב בו כדי להפחית את מידת חומרת העונש הוא נסיבות התאונה.
לדוגמה, במקרה מפורסם אחד, נמצא כי נהג שדרס הולך רגל, כאשר הוא לא האט לפני מעבר חציה ולא יכול היה לראות את הולך הרגל המתקרב למעבר חצייה, היות ולימינו של הנהג, עברה משאית שהסתירה את התמרור המעיד כי במקום קיים מעבר חציה. מלבד זאת, נהג המשאית לא עצר עצירה מלאה לפני מעבר החציה, כי אם רק האט את המשאית. עוד פרמטר שביהמ”ש מתחשב בו, הינו תוצאות התאונה, אם לדוגמא הנהג הפוגע עצר והגיש עזרה לנפגעים ,
כך שביהמ”ש יראה את הנהג באופן שונה מאשר תאונת “פגע וברח” והפקיר הרוג או יותר בשטח או אפילו ניסה להתחמק מכוחות המשטרה במקרה שבו בוצע מרדף. כאשר ביהמ”ש יחליט על עונשים בגין עונש בגרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים, לאחר שהוגש כתב אישום, שופט יכול לפסוק עונש מאסר בפועל שעלול להסתיים בכמה שנות מאסר בפועל, שלילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה, שלילה על תנאי, עבודות שירות וקנס כספי גבוה. כאשר מדובר על עבירה חמורה כגון גרימת מוות ברשלנות, העונש המרבי הצפוי לנהג הפוגע, עשוי להגיע עד ל-20 שנות מאסר.
רצח הריגה גרימת מוות ברשלנות
יש לדעת, כי עבירות המתה במשפט הפלילי הישראלי, מחולקות לשלוש רמות חומרה וענישה, השאלה הנשאלת הינה:” מהי ההבחנה ביניהן”? בחוק העונשין 1977 ישנן שלוש עבירות , אשר מתייחסות למותו של אדם. לדוגמה, סעיף 300 לחוק, קובע כי רוצח הינו אדם אשר הורשע ברצח לפי חוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם {התש”י 1950} וכן העושה אחת מהעבירות הבאות:
1. גורם במזיד, במעשה או מחדל אסורים, למותו של אחד מבני משפחתו. גורם בכוונה תחילה למותו של אדם.
גורם במזיד למותו של אדם, תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או על מנת להקל על ביצועה. גורם למותו של אדם, לאחר שעבר על עבירה אחרת, כדי שיוכל להבטיח לעצמו או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה בריחה או הימלטות מעונש..
עניינו של אדם אשר מואשם ברצח למעשה מדובר בעבירה החמורה ביותר מבין עבירות ההמתה, ידון בביהמ”ש המחוזי, כאשר העונש הקבוע בחוק עשוי להיות עונש חובה של מאסר עולם. סעיף 298 לחוק עבירת המתה, אשר פחותה בחומרתה מעבירת רצח, הינה עבירת הריגה. לפי סעיף זה, אדם אשר הורשע בהריגה הוא מי שגרם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם.
עוד עבירת המתה שדרגתה הינה פחותה מבין שלושת העבירות מוגדרת בסעיף 304 לחוק היא עבירת גרימת מוות ברשלנות. לפי סעיף זה, אדם אשר הורשע בגרימת מוות ברשלנות, הוא אדם הגורם ברשלנות למותו של אדם אחר. זוהי עבירת עוון שתידון בבימ”ש השלום, שכן גורם זה של רשלנות למותו של אדם, צפוי לעונש מקסימלי של 3 שנים. וזוהי בעצם העבירה הכי פחות חמורה מבין 3 עבירות ההמתה בסדר הדין הפלילי. לרוב, בית המשפט, קובע את כוונתו של הנאשם, לפי נסיבות המקרה.
לסיכום בעניין זה – תאונת דרכים אשר גרמה למותו של אדם, נחשב כגרימת מוות ברשלנות כל זמן שניתן יהיה להוכיח בביהמ”ש שהנהג פעל כנהג סביר ובגין טעות אנוש או חוסר תשומת לב רגעי, אירעה התאונה.
מצד שני, נהג אשר עבר עבירת תנועה כאשר נהג בעודו שתוי, נהג במהירות מופרזת, חצה באור אדום, כאשר תוך כדי כך פגע בהולך רגל, יואשם על פי רוב בהריגה. כתב אישום בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות יוגש ככלל,
מקום שישנן ראיות לכאורה, לקיום יסוד נפשי מסוג רשלנות, בהתאם לסעיף 21 לחוק העונשין {התשל”ז 1977} וזאת, בצירוף שאר היסודות הנדרשים לעבירה. למשל מקום שהנאשם מתנהג באופן הסוטה מסטנדרט הזהירות הסביר, כאשר לא היה ער דיו לאפשרות גרימת התוצאה, אולם אדם סביר במקומו, יכול או אמור וכן, עבירה היה להיות מודע כאמור.
להלן דוגמא של פסק דין של גרימת מוות ברשלנות: גרימת מוות ברשלנות
בתיק מס’ 000327-01
01.10.2002
בפני השופט ר.שפירא- ת”פ ביהמ”ש המחוזי מדינת ישראל- נגד עלא בן סמיר חלאג.
הנאשם הורשע לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, שהן עבירות לפי סעיף 40 ו-64 לפקודת התעבורה. כאשר הנהג נסע אחורנית{עבירה לפי סעיף 45 לתקנות התעבורה } וכן, עבירה של נהיגה ברכב אשר רישיונו אינו תקף {עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה}.
לפי העובדות, הנאשם נהג לאחור באחת הסמטאות בסכנין, כאשר דרס למוות קשישה בת 73. הנאשם נסע לאחור, במרחק 60 מ’ וזאת, כאשר לא היה מסוגל להבחין בנעשה מאחוריו מבלי שנעזר באדם אשר יכול היה לכוון אותו בנסיעתו לאחור.
גרימת מוות ברשלנות – הגדרה
גרימת מוות ברשלנות, הינה עבירת המתה, אשר בינה לבין עבירת הריגה אשר בוטלה בעקבות התיקון בחוק העונשין, עובר למעשה קו דק ואינו ברור. על מנת לפתור סוגייה זו, עבירת הריגה בוטלה כאמור והמחקה בחוק העונשין וזאת, בעקבות הרפורמה בעבירת המתה, ואילו עבירת גרימת מוות ברשלנות נותרה על כנה. בעצם, עבירת גרימת מוות ברשלנות,
הינה עבירה שאינה מצריכה הוכחת יסוד נפשי מסוג “כוונה”, הווה אומר, אם מי שביצע את העבירה, לא היה מודע בפועל לתוצאות מעשיו, ניתן היה להרשיעו בגרימת מוות ברשלנות. זוהי עבירה, אשר מתפרשת על יותר סיטואציות, היות והיסוד הנפשי הנדרש עבורה היא מודעות בכוח, כאשר האדם הסביר יודע, כי ההשלכות על מעשה מסוים הן כאלה. ולכן, אדם יכול להיות מורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות גם אם לא ידע בפועל כי מעשיו יובילו לתוצאה הרת אסון. דרישה רחבה זו של היסוד הנפשי, היא זו שהובילה את המחוקק, לקבוע עונש מקל יותר לעבירה מסוג זה שדינה עד 3 שנות מאסר.
פסק דין גרימת מוות ברשלנות
על פי סעיף 304 לחוק העונשין, אדם אשר גרם למותו של אדם אחר בגין רשלנות, דינו מאסר של 3 שנים ולא פחות מאשר 6 חודשים. סעיף 43 לפקודת התעבורה {התשכ”א {1961} קובע, כי העובר עבירה לפי סעיף 403 לחוק העונשין התשל”ז {1977} תוך שימוש ברכבו, דינו מאסר 3 שנים ולא פחות מאשר 6 חודשים. אולם, אם ביהמ”ש ראה, כי הנסיבות מצדיקות זאת שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין. על פי סעיף 21 לחוק העונשין, רשלנות הינה אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לנזק אשר עלול להיגרם כתוצאה מהמעשה.
גרימת מוות ברשלנות – גזר דין
תאונת דרכים קטלנית, הינה ללא ספק אירוע מצער לשני הצדדים, לצד הפוגע ולצד הנפגע או לבני משפחת המנוחה. שכן שני הצדדים נפגשו באורח מקרי וכתוצאה “ממפגש זה” אחד מהצדדים נהרג כנגד הצד השני יוגש כתב אישום אשר בגינו, יגיע למצב של מאחורי סורג ובריח.
על פי הדעה הרווחת, תאונות דרכים קטלניות, נגרמות כתוצאה מבירות תעבורה חמורות כגון נהיגה בשכרות, או נהיגה תחת השפעת סמים, חוסר זהירות רגעית, נהיגה במהירות מופרזת, חציית קו הפרדה רצוף וכדומה.
בהרבה מקרים הנהג אשר גרם לתאונת דרכים קטלנית, הינו נהג נורמטיבי , בעל ותק רב בנהיגה וללא הרשעות קודמות או הרשעות מינוריות. המסקנה היא כי תאונות הדרכים הקטלניות, לא נגרמות ע”י עברייני תעבורה סדרתיים. להלן גזר דין שניתן לראות בקישור הבא: ראה גרימת מוות ברשלנות
בתאריך 30.4.15 הורשע הנאשם על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לסעיפים 64 לפקודת התעבורה נוסח חדש התשכ”א 1961 ואי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה בניגוד לתקנה 67{א} לתקנות התעבורה התשכ”א 1961. על פי כתב האישום, בתאריך 16.9.14 בשעה 7:30 נהג הנאשם באוטובוס, אשר הסיע תלמידים לביה”ס האזורי בקיבוץ כפר מנחם.
הנאשם התקדם בנסיעה למסוף העירה של האוטובוסים ועצר את האוטובוס, כאשר חזיתו נמצאת בתחילת מעבר החציה, כאשר במקום שיעצור לחלוטין את האוטובוס, המשך בנסיעה איטית ופגע בקטין י.ר קטין, יליד 2006 {להלן” המנוח”}, אשר חצה בדיוק את מעבר החציה. לפי המתואר בכתב האישום, בטרם הנהג החל בנסיעתו, הוא יכול היה להבחין בחציית המנוח את מעבר החציה.
כתוצאה מכך המנוח נהדף קדימה, הופל על הכביש ונדרס. הנאשם אפילו לא הבחין בפגיעה במנוח והמשיך בנסיעה איטית, עד שאחד מהעדים לתאונה צעקו לו לעצור.
הנאשם עצר מיד את האוטובוס ונסע אחורנית על מנת לחלץ את המנוח. כתוצאה מתאונה זו, מצע הקטין מיד את מותו. על פי הסדר הטיעון, הנאשם ביהמ”ש פסק את העונשים הבאים:
- 12 חודשי מאסר בפועל
- 2. מאסר מותנה
- 3.פסילת רישיון למשך 15 שנה על כל רכב ציבורי
- פסילה למשך 7 שנים של כל רכב פרטי
- פיצויים למשפחת המנוח
- קנס סמלי.
גרימת מוות ברשלנות עונש מקסימלי
כתב אישום על גרימת מוות ברשלנות חושף את הנהג לעונש מאסר בפועל, כאשר העונש המקסימלי הינו 3 שנות מאסר. מצד שני, עו"ד תעבורה, יכול לא אחת לגרום להפחתה משמעותית בעונש וזאת, על פי חומרת המקרה. לנושא זה, קיימת הבחנה בין מקרים קלים של חוסר תשומת לב רגעית שגרמה לתוצאה הטרגית, לבין מקרים של גרימת מוות ברשלנות כתוצאה מעבירת תנועה חמורה.
ולכן, במקרה כזה גרימת מוות ברשלנות עונש חמור יותר אילו לא היה מבצע את העבירה החמורה בנסיבות חמורות כגון: חציית צומת באור אדום, ופגיעה במנוח. שכן אילו הנהג היה פוגע במי שחצה צומת בריצה וגורם לפגיעה קטלנית (מוות) במנוח, עונשו היה קל יותר מאשר הנהג שחצה באור אדום בדוגמה הראשונה לעיל.
מה ה-עונש על גרימת מוות ברשלנות
עונש על גרימת מוות ברשלנות החוק במדינת ישראל, מקפיד להבדיל בין המקרים השונים של תאונות דרכים שהובילו למוות של עובר דרך באמצעות חלוקה בעבירה של רצח, עבירה של הריגה ועבירה של גרימת מוות ברשלנות. על פי חוק, מידת הענישה בגין עבירת גרימת מוות ברשלנות הינו 3 שנות מאסר.
וזאת, בהתאם לבחינת מידת הרשלנות אשר נבחנה בהתאמה לכל מקרה באופן ספציפי. העונש המינימלי עומד על 6 חודשי מאסר בפועל. ברוב המקרים, אם מדובר בנהג שאין לו הרשעות תעבורתיות קודמות, ריצוי עונש מאסר בפועל לתקופה המינימלית של חצי שנה, יוחלף בעבודות שירות לציבור.
ניתוח עבירת גרימת מוות ברשלנות
עבירה כגון גרימת מוות ברשלנות, קבועה בסעיף 304 לחוק העונשין כאשר היא מוגדרת “הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – 3 שנות מאסר בפועל”
וזאת, בניגוד לעבירת רצח וכן בניגוד לעבירת הריגה. למעשה עבירת גרימת מוות ברשלנות אינה דורשת יסוד של “כוונה או רצון מוקדם” לגרום למותו של אדם אחר. זוהי עבירה שלשם התהוותה, חובה להוכיח, כי מותו של הקרבן נעשה עקב מחדל של מי שגרם למוות. כל עורך דין פלילי, יודע כי יש להוכיח את היסוד העובדתי והנפשי ולכן, יש להוכיח את היסודות הבאים:
הנאשם נהג במחדל והכוונה היא שהוא לא ביצע את המעשה שחלה עליו חובה לבצעו.
בנוסף, יש להראות כי אותו הנאשם, היה מודע לכך שהוא מבצע מעשה מכוח חובה מסוימת. “חובה” עשויה להילמד מנסיבות העניין והחובה המוטלת על אדם, עשויה להילמד מחוקים שונים.
חוק התיישנות על גרימת מוות ברשלנות
עבירות כגון גרימת מוות ברשלנות, נחשבות לעבירות מסוג עוון ואין להעמיד לדין במידה ועברו 5 שנים. בעבירות מסוג חטא, אין העמיד לדין אם עברה שנה אחת בלבד. מצד שני, סעיף 9 {ג} לחוק ההתיישנות, קובע כי עבירות פשע ועוון, יתחיל מניין תקופת ההתיישנות מחדש, מיום ההליך האחרון בחקירה, מיום הגשת כתב האישום, או מיום ההליך האחרון בביהמ”ש.
המשמעות מכך, הינה אפשרות הארכה של תקופת ההתיישנות הינה כמעט ללא גבול,
בכל פעם שהמשטרה מבצעת פעולת חקירה בתיק פלילי. לא אחת, המשטרה עוקפת את סייג ההתיישנות והופכת כל עבירת פשע או עוון לכזאת אשר אינה מתיישנת לעולם.
יסוד נפשי גרימת מוות ברשלנות
היסוד הנפשי העומד מאחורי עבירת גרימת מוות ברשלנות, הינה כאשר אדם לא היה מודע לאפשרות של מוות כתוצאה ממעשיו, בזמן שאדם סביר, היה אמור להיות מודע לאפשרות הקיימת. כאשר מדובר על הריגה, היסוד הנפשי אשר עומד מאחורי עבירת הריגה הוא פזיזות. והכוונה היא שהנאשם היה מודע לאפשרות שמעשיו עשויים לגרום למותו של אדם אחר או בני אדם רבים, אך הוא התנהג באדישות, כאשר לא התייחס לאפשרות זו. לדוגמא, עבירת הריגה תימצא כסעיף אישום, במקרים כגון נהיגה בשכרות אשר הסתיימה במותו של אדם.
לכל שאלה או הבהרה אתם מוזמנים לפנות למשרד עורכי דין תעבורה חיים אליה (ריקי מנהלת משרד סניף הרצליה) בטלפון 077-530-9587 או ישירות לעו”ד חיים אליה 0524-42-42-21
עורך דין תעבורה חיים אליה
חיים אליה עורך דין לתעבורה ומשפט פלילי, עו"ד אליה סיים תואר ראשון ותואר שני במשפטים בהצלחה יתרה, עו"ד חיים אליה אף בוחן תנועה וחוקר תאונות דרכים, קרי, כמי שמגיש לבית המשפט חוו"ד משפטית על אירוע תאונה ומי הגורם האחראי לה ו/או חוקר במסגרת חקירה נגדית את הבוחן תנועה במקרה של תאונת דרכים, עשה דרכו במשטרה. כמו גם, מרצה בכיר (ומרכז אקדמי) לעורכי דין אחרים בתחום נהיגה בשכרות בלשכת עורכי הדין . למשרד הצלחות מוכחות רבות בתחום משפט הפלילי ודיני תעבורה, משרד עורכי דין אליה ברשות עורך דין חיים אליה, מונה עוד מספר עורכי דין במחלקות שונות ובענפי משפט שונים. במחלקה הפלילית ייחודיות וחשיבה אסטרטגית – ייצוג בכל בתי המשפט ברחבי הארץ, במגוון עבירות - אלימות במשפחה, עבירות מין, עבירות רכוש, ייצוג בהליכי מעצר ימים / תום הליכים, ייעוץ לפני חקירת משטרה, ייצוג בוועדות שליש בכלא. הן עברייני נוער בדגשים על חוק הנוער, והן בגירים ובדין הרגיל. בתחום דיני התעבורה ייצוג במגוון עבירות: נהיגה בשכרות נהיגה, תחת השפעת סמים, מהירות מופרזת נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון, פסילות מנהליות דוחות תנועה/ קנסות, תיקי משרד התחבורה, מעצרים.